שו"ת לבושי מרדכי חיו"ד מהדורא תליתאי סימן א' להרב הג' כש"ת מו"ה אליעזר פאפער נ"י מו"צ דקה"י קעטשקעמעט יצ"ו. ע"ד כי בקהילתו שו"ב מומחה וי"ש לא נמצא בו שמץ בין בענין שו"ב ובין בשאר דברים הנאותי' לשו"ב, אולם יען כי אין דרכו בדברי חנופי' ואין קולו ערב כ"כ שלחו לו קינדיגונ"ג באמרם כי עפ"י השטאטוטע"ן אין לשו"ב קבלת עולמים רק להרב מרא דאתרא יש לו משפט דעפיניוואו"ם ולא לשו"ב והביא מעכ"ת דברי ש"ע או"ח סי' נ"ג ורמ"א ומג"א שם דאין להעביר ש"ץ מאומנתו בלא נמצא בו פסול והביא ג"כ דברי שו"ת מרן חת"ס או"ח סי' ר"ו. והנה ע"ד השטאטוטע"ן אין ספק שהוא כנגד הלכה פשוטה עפימ"ש הרמב"ם בפ"א מהל' מלכים דבכל המנויין הוי ירושה לבניהם וכיון דאין ביד הקהל לסלק את בני כש"כ וק"ו דאין לסלק המנוין עצמן והדברים מבוארים היטב בתשו' הרשב"א סי' ש' אשר הי' העובדא בש"ץ ואחריו נמשכין בתשו' הריב"ש סי' רע"א ובתשו' מבי"ט ח"ג סי' ר' מנה בפירוש כל המנויין וכ' בהדי' כי כן הדין בשו"ב שקבלו הקהל ועיי' בתשו' הב"ח סי' ד' הביא' באחרונים ובדרכ"ת ס"ק ר' דשו"ב הוא עפ"י דעת הרב מרא דאתרא וכל שנתקבל שו"ב אחר ביד הרב מרא דאתרא לאסרו בלי שום נתינת טעם, א"כ מעכ"ת שהוא מו"צ בקהילתו פשיטא דהכל לפי דעתו ובלתי דעתו שו"ב אחרת אסורה וכן מסקנת הדרכ"ת שם, ובשו"ת הרי בשמים כמה תשובות בענין זה ובכולם מסקנתו דשו"ב מקרי מוחזק כמו הראב"ד וא"א לסלקו וא"כ מעצמו מובן כי הבל יפצה פיו במי שאמר דהפי' בש"ע סי' נ"ג היינו שאין להעבירו לגמרי מאומנתו דהא מדמי לי' ש"ץ ושו"ב לחכם העיר ובחכם ודאי הפי' לענין לסלקו מעירו דלסלקו לגמרי מי ומי מבע"ב דעלמא לפסול חכם שהוא ראוי להוראה הלא נהפוך הוא החכם בידו לפסול ולהעביר, א"כ בשו"ב וש"ץ כמוה לשיטות הנ"ל א"א לסלקו. והנה להלכה הא שורת הדין דאפי' יחיד יכול לעכב בש"ץ אם נותן אמתלא טובה כמ"ש בסי' כ"ג הנ"ל סעי' י"ט וכן פסק בשו"ת פ"מ סי' ו' א"כ אליבא דכ"ע יכול כת"ה למחות דודאי הוא אמתלא טובה מפני שהוא נגד הדין לסלק המוחזק. ועוד אם איזה שו"ב ישתדל לקבל אותו תחתיו הוי כמשיג גבול ובשו"ת דברי חיים ושו"ת ב"ש וכן בכמה ספרי שו"ת כתבו דשו"ב שמשיג גבול רעהו הוי גזלן דאפי' עני המהפך בחררה ובא אחר ונוטל ממנו הוי רשע א"כ שחיטתו אסורה ושם דאפי' בודק סכין ונותן לו לא מהני, ע"כ חלילה וחלילה לסלק איש כשר שו"ב זה דאיכא לתא דאיסורא בשחיטה ובדיקה ע"י שו"ב אחר כנ"ל ותקותי כי קהל ישראל יהי' צייתי לדינא ולא יעשה עולה ואז טוב להם ומעכ"ת יחזיק במעוזו ויעכב מלקבל שום שו"ב אחר וכל או"א יבא על מקומו לשלום, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ב' להרב הגדול כש"ת מו"ה מנחם צבי ר"ב נ"י מו"צ בק"ק דעברעצין יצ"ו. יק"מ בא לידי וכו' וגם כי שאלות שו"ב הוא עד"ז ודאי נאמר שימושה גדול מלימוד' ויען כי זה היום בא אצלי שו"ב מומחה יר"ש ושאלתיו על כל הנ"ל והשיב כי זה הדבר שאי אפשר לצאת י"ח שלא לבדוק הסכין אחר השחזה בראיי' ובאצבע כנהוג אם כי השחזה אינו מפגים הסכין בפרט בשו"ב מומחה מ"מ שכיח שע"י השחזה נעשה לייגי"ל שהוא כמ"ש רוי"ך אשר כבר צווח ככרוכי' בכרו"פ כידוע, ושו"ב א' השיב כי בגלאטשטיי"ן אין שום הו"א שישחית את הסכין אבל על הרייסשטיי"ן שעושה צדדי' (זייטלע"ך) שכיח שאין חלק כמשמעה היינו הך, ע"כ לענ"ד יש למחות ביד השו"ב שלא ישחוט אחר השחזה בלא בדיקה דהא אנו מחמירי' במגעתה כמ"ש בסי' י"ח ס"ו ובפ"ת שם הביא דגם בסכין עולה ויורד אין לשחוט, ע"כ לענ"ד אין תיקון בקהלה גדולה רק שיהי' לשו"ב מוכנים כמה וכמה סכינים מתוקנים בין לעופות בין לבהמות וכאן ק"ק קטנה כמ"ש תמיד יש לשו"ב שני סכינים מתוקני' והחיוב על בני הקהילה להכן הנ"ל כי מהיכן יהי' לשו"ב להוצאות כ"כ בזה"ז אשר היוקר יאמיר בכלים הנ"ל כידוע וע"ד הבדיקות לח ויבש השיב לי שו"ב מומחה דפה מדברי התבו"ש מ"ש לענין שחיטת הכפרות דא"א לבדוק אחר כל עוף ועוף עכ"פ בין ג' לג' וגם אמר לי כי ידוע לו בשעת שחיטה אם הצורך לסכין מתוקן אחרת, נראה כי הכל לפי הוראתו ויראתו הטהורה אך לבדוק אחר השחזה לענ"ד אין לחלק בין גברא לגברא כמ"ש הנ"ל, ידידו דוש"ת, ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.